טרנספורמציה נעשית בעבודה מהשורש

"אני מרגיש שאנחנו מפרקים המון דברים, אבל אין לי באמת כלים בידיים."

אני עוצר, נותן למילים לחלחל, נשאר עם השקט שבינינו.

אצלנו נוהגים לומר: להקשיב עד הסוף—ואז עוד קצת.

"אני מרגיש שיש שיפור אבל לפעמים אני בהתקף חרדה ולא יודע מה לעשות.. קראתי הכל, וראיתי כבר את כל הסרטונים אבל זה לא עוזר לי"

זו לא פעם ראשונה שאני שומע את זה. האמת שבתחילת הדרך לא ידעתי מה לענות כי אני ממש מבין אותם. אנחנו חיים בתרבות שרגילה לקבל מענה מיידי.

רוצים דייט ? נכנסים לאפליקציה,

רוצים לאכול ? מזמינים מוולט

כואב ? לוקחים כדור

אז אני מסביר, עם חיוך קטן והמון המון חמלה:

"כשאתה בלב הסערה, יש לא מעט כלים שעוזרים להקל—ואתה כבר מכיר אותם, אמרת בעצמך. אבל כאן אנחנו צוללים עמוק יותר, אל המקום שבו החרדה התחילה"

תינוק לא נולד חרדתי.. משהו קרה בדרך.

יכול להיות שזה מקרה נקודתי ויכול להיות שזו חווית חיים אבל יש שם תחושת עקה שלא השתחררה.

צעקה שלא נצעקה

בכי שהוחנק

חוסר אונים שנשאר תקוע בלב ובגוף

אז נכון.. אני לא יכול לשנות את מה שקרה בעבר

אבל אני יכול אולי לעזור לך לשנות את החוויה מול מה שקרה..

מרגיש.ה שהדברים האלו נוגעים בך? דבר.י איתי