שינויים זה מפחיד??

איזה מפחיד זה שינויים?

פעם חשבתי שזו סתם קלישאה.. הרי היו דברים שכל כך סבלתי מהם בחיים

אז למה שאני לא ארצה לשנות אותם?

מה אני לא רוצה אהבה?

אני לא רוצה מלא כסף?

אני לא רוצה חברים טובים?

הקטע זה לא השינויים שאנחנו רוצים אלא ההרגלים /

פעם ראיתי איזה סרט טבע ובו ראו מקום באפריקה שיש בו אדמה צחיחה, יבשה, נטולת חיים כמעט.

ואז מסיבה כלשהי הייתה הטיה של זרימת המים מהנהר הסמוך והמים התחילו לעבור באותה אדמה צחיחה.. ואז המים הצמיחו דשא, הדשא משך בעלי חיים אוכלי עשב והם בתורם משכו טורפים וכך מקום שהיה צחיח ושקט הפך למקום סוער ומלא בחיים.

ככה זה גם בנפש.. תזוזה קטנה יכולה לעשות שינוי עצום. אפקט דומינו מטורף

והגוף.. הגוף יודע את זה

הוא יודע לייצר לעצמו את כל ההרגלים הקטנים שנותנים לו את ההרגשה (או אשליה?) שהוא בטוח

והוא יודע שאם אתה תעשה תנועה חדשה באמת..

אתה תיצור תגובת שרשרת

כשתיכנס אהבה חדשה לא תוכל להמשיך להחזיק בשגרה הרגילה. הדינמיקה משתנה, יש עוד בן אדם במרחב, פתאום יש חלוקת קשב, זמן, דרישות ומחויבות חדשה, יש קרבה אחרת..

זה גם קורה הפוך.. נכנסים לשגרה זוגית. זה קבוע, זה בטוח אבל משהו מת שם.. אבל הפחד מלצאת החוצה, מלערער את הקרקע, זה לוקח זמן למצוא את ה"אני" שהלך לאיבוד בתוך ה"אנחנו"

אז מעדיפים שלא לעשות צעדים

ומוצאים סיבות למה לא (והסיבה תמיד חיצונית)

אבל כמובן בלי פתרונות ובלי שינוי

כל דבר רק לא להיות עם הפחד

כי ברגע שאנחנו פוגשים שינוי אנחנו מרגישים את זה בגוף

ההרגלים שלנו לא שם כדי לשמור עלינו ואז אנחנו חווים את זה הכי ישיר שיש

והמפתח הוא פשוט להסכים.

להסכים לחוש.

ונכון, לפעמים צריך קצת עזרה..

אז, רוצים שינוי?

בתמונה (AI מנסה להבין למה אני מתכוון בפחד משינוי)