תוקף לרגשות שלנו

"מתי היא נוסעת?"

"עוד שבועיים בערך"

"ואיך אתה עם זה?,

"עצוב. אני מנסה להעסיק את עצמי.. אנחנו נפגשים עדיין אבל זה תמיד באוויר."

"איך אתה מעסיק את עצמך? "

"יוצא, נפגש עם חברים, הרצאות"

"וזה תומך בך?"

"זה מעביר את הזמן"

אני שותק. אני מרגיש שלא משנה מה אני אומר אני לא מצליח להגיע אליו..

"אתה יודע לפעמים זה פשוט מה שזה.. זה באמת נורא עצוב"

הוא עוצר

מסתכל לרצפה

אני רואה דמעה נספגת בחולצה שלו

"זה נכון זה נורא עצוב..."

הרבה פעמים אנחנו נרגיש רגש כלוא

איזו נקודה שאנחנו לא מצליחים לשחרר

ובעצם כל מה שהיינו צריכים זה לקבל תוקף לרגשות שלנו